צהבת יילודים: מה חשוב לדעת על תינוק צהוב, בילירובין והנקה

צהבת יילודים היא תופעה שכיחה בימים הראשונים לחיים, ונגרמת מעלייה ברמות הבילירובין – חומר שנוצר מפירוק תאי דם אדומים. אצל תינוקות רכים, הכבד עדיין לא מפותח מספיק, ולכן מתקשה לפנות את הבילירובין, מה שעלול להוביל להצהבה של העור והעיניים. מדובר במצב זמני ברוב המקרים, אך חשוב להבין מתי הצהבת עלולה להפוך למסוכנת (NHS).

מה גורם לצהבת יילודים ומדוע היא מתפתחת?

עם הלידה, תאי דם אדומים רבים מתפרקים כחלק מתהליך הסתגלות הגוף לחיים מחוץ לרחם. כתוצאה מכך משתחרר בילירובין, שנדרש להתפנות דרך הכבד והמעיים. כשהכבד אינו מתפקד במלוא היעילות – כמו שקורה אצל יילודים – הבילירובין מצטבר בדם וגורם להצהבה של העור ובלובן העיניים (כללית).

איך מזהים צהבת אצל תינוק?

צהבת מופיעה לרוב ביום 2–3 לחיים, ומגיעה לשיא לאחר כ-4–5 ימים. תחילתה בפנים ובהדרגה היא מתפשטת לגוף ולגפיים. כדי להעריך את רמות הבילירובין, ניתן להשתמש במכשיר עור לא פולשני, אך מדידה מדויקת נעשית באמצעות בדיקת דם פשוטה (MedlinePlus).

מתי צהבת תינוקות מצריכה טיפול רפואי?

במקרים נדירים, רמות בילירובין גבוהות עלולות לגרום לנזק מוחי (קרניקטרוס). גורמי סיכון כוללים:

• פגות

• חוסר התאמת סוג דם בין האם לתינוק (כגון O מול A/B)

• חסר באנזים G6PD

• שטפי דם כתוצאה מלידה טראומטית

• תינוק שלא ניזון כראוי או סובל מהתייבשות

במקרים כאלה חשוב להיות תחת מעקב רפואי הדוק ולבצע בדיקות לפי המלצת הצוות (כללית – גורמי סיכון).